התערבות מכוונת למוחות ולמכונות, לעיתים רחוקות לספירה
"התערבות זרה" נשמעת כמעשה אפל אחד — מתג שנלחץ במקום כלשהו כדי לשנות מי מנצח. המציאות המתועדת שגרתית יותר, וחשוב יותר להבין אותה: התערבות היא ערכת כלים מצומצמת, המשמשת שוב ושוב, ופועלת בעיקר על הסביבה סביב ההצבעה ולא על הספירה שבתוכה.
הסיבה לכך מבנית. כפי שמראה כיצד קולות נספרים, הספירה מוגנת לעומק — באמצעות רישומי נייר, שרשרת משמורת, התאמות וביקורות — ולכן שינוי בלתי-מזוהה שלה מבחוץ הוא קשה ביותר. הרבה יותר קל להגיע לכל מה שמסביב להצבעה: מה אנשים קוראים, במי הם נותנים אמון, ומה שולט במחזור החדשות האחרון לפני שהם מחליטים. לשם מתרכזת ההתערבות.
ערכת הכלים
כמעט כל פעולה מתועדת היא שילוב של חמש טכניקות:
| טכניקה | מה היא עושה | דוגמה מתועדת |
|---|---|---|
| חדירה קיברנטית | פריצה למערכות של בחירות, מפלגה או קמפיין | בדיקות של מערכות בוחרים במדינות בארה"ב, 2016 |
| פריצה והדלפה | גניבת חומר פרטי ופרסומו להשגת אפקט | הודעות דוא"ל של DNC/Podesta (2016); MacronLeaks (2017) |
| פעולות מידע | תוכן לא-אותנטי מתואם לעיצוב דעת קהל | חוות הטרולים של Internet Research Agency (2016) |
| התחזות / זיוף | חיקוי של גופי תקשורת ומוסדות אמיתיים | Ghostwriter; אתרי חדשות משוכפלים של Doppelganger |
| מימון סמוי | העברת כסף בחשאי לשחקנים מועדפים | נטען בכמה תחרויות בחירות באירופה |
חדירה קיברנטית ופריצה והדלפה
שתי הטכניקות הקיברנטיות פועלות בדרך כלל יחד. תחילה, חדירה: התוקפים נכנסים למערכות דוא"ל או מסמכים השייכות למפלגה, לקמפיין או לגוף בחירות. לאחר מכן, פריצה והדלפה: החומר שנגנב מתפרסם — לעיתים באופן סלקטיבי, ובתזמון שנועד למקסם את הנזק.
הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016 הן מקרה הייחוס. הערכת מודיעין אמריקאית קבעה כי מודיעין צבאי רוסי (ה-GRU) פרץ למערכות של המפלגה הדמוקרטית והפיץ את החומר באמצעות מתווכים, ובמקביל בדק בנפרד מערכות רישום בוחרים של מדינות. חשוב מכך, אותה הערכה מצאה כי המערכות שבאמת סופרות קולות לא שונו — החדירה הגיעה לסביבה, לא לספירה.
צרפת, 2017 מראה את אותו תסריט מול יעד אחר: הקמפיין של המנצח הסופי נפרץ, ומאגר גדול של הודעות דוא"ל הועלה לרשת פחות מיממה לפני ההצבעה, בתוך תקופת האפלה החוקית לדיווח. התזמון היה הנשק. אך כלי תקשורת צרפתיים ובוחרים נמנעו ברובם מהגברה של הפרשה, וההדלפה נחתה כמעט ללא השפעה — תזכורת לכך שפעולות כאלה תלויות בקהל קשוב, שלא תמיד נמצא.
פעולות מידע והתחזות
אם פריצה והדלפה מספקות תחמושת, פעולות מידע מספקות את הקהל. הדוגמה הברורה ביותר היא Internet Research Agency, "חוות טרולים" בסנקט פטרבורג שניהלה פעילות רחבת היקף ולא-אותנטית ברשתות החברתיות תוך התחזות לבוחרים ולקבוצות אמריקאיים — ובהמשך הדבר תואר בפירוט בכתב אישום פלילי בארה"ב, שציין את הארגון ואת מממניו.
החזית מאז היא התחזות: הפיכת תוכן זר לדומה למקורות מקומיים מהימנים. שתי פעולות המתועדות במסד נתונים זה מראות את הטווח. Ghostwriter זייפה תוכן והחדירה אותו באמצעות אתרים שנפרצו וזהויות מתחזות, תוך מיקוד בקהלים בפולין, במדינות הבלטיות ובגרמניה. Doppelganger הרחיקה לכת, ושכפלה את הדומיינים והעיצובים בפועל של אתרי חדשות מערביים אמיתיים כדי לפרסם מאמרים מזויפים תחת כותרת מושאלת. שתיהן דוגמאות ל-התנהגות לא-אותנטית מתואמת — הסימן אינו בתוכן של פוסט בודד כלשהו אלא בתיאום הסמוי שמאחורי רבים מהם.
מה התערבות יכולה ומה אינה יכולה לעשות
הצבת ערכת הכלים לנגד העיניים מבהירה את המגבלות:
- היא יכולה להציף את מחזור החדשות האחרון, להלבין נרטיב אל תוך מקורות שנראים מהימנים, לגנוב חומר מביך ולפרסמו בתזמון מתאים, ולהעמיק שסעים קיימים.
- היא מתקשה לשנות ספירה המתנהלת כראוי, משום שהספירה מוגנת בשכבות ששחקן חיצוני אינו יכול להגיע אליהן או להסתיר בהן את עצמו בקלות.
לכן ערבוב התערבות עם ספירה מזויפת — הטעות שעליה מזהיר חמש המשמעויות של "fraud" — מציג את האיום באופן שגוי לחלוטין. התייחסות לפעולת השפעה אמיתית כהוכחה לכך שהספירה זויפה גם מנפחת בעיה אחת וגם מסיטה את תשומת הלב מן האחרת.
כיצד מייחסים התערבות
זיהוי המדינה שעומדת מאחורי פעולה הוא תחום בפני עצמו. חוקרים משלבים זיהוי פלילי טכני — תשתית משותפת, נוזקות, דפוסי שפה ותזמון — עם דיווחי מודיעין, ובמקרים החזקים ביותר, כתבי אישום פליליים שמציינים קצינים מסוימים. גופים בינלאומיים כגון שירות החוץ הדיפלומטי של האיחוד האירופי מפרסמים כעת דוחות איום מובנים תחת התווית FIMI (foreign information manipulation and interference).
התוצאה היא תמיד שיפוט מדורג, לא בינארי. רישום זהיר מציין את רמת הביטחון — מהתאמה טכנית ראשונית ועד כתב אישום רשמי — ולא טוען לוודאות שהראיות אינן תומכות בה, בדיוק כפי שמסגרת interference-is-not-fraud מתעקשת.
כיצד לקרוא טענה על התערבות
כאשר אתם נתקלים בטענה שכוח זר "התערב", הפכו אותה לשאלות ספציפיות:
- איזו טכניקה נטענת — חדירה, הדלפה, פעולת מידע, זיוף, מימון?
- מה היה היעד — הספירה, או הסביבה שסביבה?
- מי ייחס זאת, ובאיזו רמת ביטחון — סוכנות נקובה בשמה, כתב אישום, דוח פלטפורמה, או טענה אנונימית?
- איזו השפעה נטענת בפועל — שמוחות הושפעו, או שקולות שונו?
ענו על אלה, ופחד עמום מ"התערבות" מתבהר למשהו שניתן לשקול — וזו הדרך היחידה להתייחס להתערבות אמיתית ברצינות מבלי להיות מנוצלים בידי הפחד ממנה.